החלטה בתיק מ"ת 38343-12-11

בעניין המשיב 2 בלבד

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: " חוק המעצרים").

כנגד הנאשם, סמיר אבו פדאלי (להלן: " המשיב") וכן הנאשם גסאן עודה (להלן: " גסאן"), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של סחר בסם מסוכן, עבירות לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג- 1973 (להלן: " הפקודה"); עבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודה. ברקע כתב האישום הובהר, כי גיבוש אישום זה, בא בעקבות מבצע משטרתי למיגור פשיעה, במסגרתוהופעלו בשליחות משטרת ישראל סוכן משטרתי(להלן: " הסוכן") והשוטר הסמוי ש.א (להלן: " השוטר הסמוי") ורכשו בהוראתה כלי נשק, תחמושת וסמים.

נטען בכתב האישום כי ביום 22.8.11 בשעות הבוקר, שוחח גסאן עם הסוכן בטלפון ונקבע כי ייפגשו בהמשך היום במאפיה בה עובד המשיב 1 בעכו (להלן: " המאפיה"). בשעה 11:03, נפגשו הסוכן, השוטר הסמוי וגסאן סמוך למאפיה, וסיכמו אודות מכירת סמים מסוג הרואין. בהמשך לכך, שוחח המשיב עם הסוכן ונקבע כי המשיב ימכור לסוכן 100 גרם של סם מסוג הרואין תמורת 8,500 ש"ח (להלן: " העסקה"). סמוך לשעה 20:37 מאותו יום הגיעו הסוכן השוטר הסמוי ברכבם סמוך לביתו של גסאן, ונפגשו עם גסאן והמשיב. במעמד זה, העביר המשיב לסוכן שקית ניילון ובה היה ארוז סם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 100.39 גרם נטו (להלן: " הסם") והסוכן מסר לגסאן סך של 8.500 ש"ח.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

המבקשת,הפנתה לעיקרי טיעון שהגישה בעניינו של המשיב, בהם היא פירטה את עיקר הראיות. המבקשת הפנתה להודעות הסוכן הסמוי מיום 22.8.11; 12.12.11; 13.12.11 וכן להודעת השוטר הסמוי מיום 22.8.11 המתארים את פרטי עסקת הסמים כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום. הקלטות אודיו המתעדות את המפגש עם המשיב וגסאן, וכן הפנתה לראיות לכאורה נוספות.

לגישת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב, מקימים חזקת מסוכנות, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. בנוסף, קיים חשש שהמשיב יסכן ביטחון הציבור, כך גם יביא לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה והשפעה על עדים. עילות מעצר אלו קמות הן בהתחשב בעבירה המיוחסת למשיב והן בהתחשב בעברו הפלילי, עת שלחובת המשיב שלוש הרשעות קודמות.

בא כוח המשיב, ביקש לדחות הבקשה ולשחרר מרשו לחלופת מעצר. תחילה נטען שלא היה כל קשר פיזי או משפטי בין המשיב לסוכן, עת שהמעורבות העיקרית הינה של האחר (גסאן). בהתאם כי אין קשר משפטי "מהותי" לעסקה. בא כוח המשיב, הפנה בנוסף לעימות שהתקיים בין הסוכן לגסאן, בו הסוכן מטיח בגסאן כי הוא זה שמסר לו הסמים במסגרת אותה עסקה כמו כן אין זכר לנוכחות המשיב במעמד אותה עסקה, בכך סותר הסוכן הטענה לפיו הסמים התקבלו מהמשיב. כך גם הפנה בא כוח המשיב, לעימות שהתקיים בין הסוכן למשיב, עת שבמהלכו, הסוכן לא מטיח בפני המשיב כי הוא זה שמסר הסם במעמד ביצוע העסקה, אלא שהוא רק נוכח במקום. בנוסף לכך הפנה בא כוח המשיב להליכים שנוהלו בבית המשפט השלום שם נקבע כי ישנה בעייתיות מה בראיות. זאת ועוד, הדגיש בא כוח המשיב הבעייתיות הטבועה בדברי הסוכן המשטרתי, זאת בהתחשב בעברו הפלילי. על כן, לנוכח הבעייתיות העולה מהראיות, ובהתחשב בעברו הפלילי השולי של המשיב, ביקש בא כוח המשיב להורות על שחרורו של מרשו.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

לאחר בחינת הראיות שנפרסו בפני אני קובעכי נמצאו ראיות לכאורה, שיש בהן לתמוך באמור בכתב האישום.

ככל שהדברים עניינם בקביעת בית המשפט השלום בדבר בעייתיות בראיות ביחס למשיב, עולה לכאורה כי הבעייתיות הנטענת, הינה פועל יוצא לעימות שנערך בין המשיב לסוכן המשטרתי, שבמסגרתו טוען הסוכן שהמשיב לא מכר לו סמים. במסגרת הטיעונים בפני (בדיון מיום 21.12.11), הבהירה באת כוח המבקשת כי אכן הסוכן אמר למשיב כי הוא לא מכר לו סמים, אם כי הדברים כוונו לעסקה אחרת, שלא באה לידי ביטוי בכתב האישום. בעוד שככל שהדברים עניינם בעסקה המתוארת בכתב האישום, קרי מיום 22.8.11, לא חל שינוי בגרסה לפיה המשיב העביר הסמים לסוכן.  בעיון בתמלול העימות מיום 1.12.11 [DVD 770/11], הסוכן המשטרתי מתאר הימצאותן של שתי עסקאות סמים בהן מעורב המשיב " הייתה עסקה עם כושי..חמישים גרם...באו שניהם ביחד בעסקה. ועסקה ראשונה מאתיים גרם... ולא יצא." [בעימות ע' 4 ש' 37]. מכאן שאכן המדובר בשתי עסקאות לכאוריות, אחת שלא בא זכרה כלל במסגרת כתב האישום, לומר זו המתייחסת ל 200 גרם, והאחרת הינה על ה 50 גרם מיום 22.8.11.

ככל שהדברים עניינם בעסקה מיום 22.8.11, הסוכן והמשיב, מתייחסים לעסקה למכר של 50 גרם הרואין (זאת אף שהעסקה הייתה על 100 גרם הרואין), במסגרת העימות מוסר הסוכן בפני המשיב בתיאור אותה עסקה:" שניהם היו ביחד, קיבלו את הכסף, קיבלתי את החומר ונסעתי עם חמישים גרם, היו מופיעים שניהם. "[העימות ע' 7 ש' 35].

בא כוח המשיב, הפנה לעימות זה במסגרת טיעוניו, והבהיר שאף בהתאם לאמירותיו של הסוכן לפיהן המשיב היה נוכח במקום, הרי שלא עולה מעורבותו של המשיב בסחר בסמים, אלא אך שהוא היה נוכח במקום. אף מעבר לכך, ובהמשך לקו טיעון זה, הפנה בא כוח המשיב, לעימות בין הסוכן לאחר (גסאן) [מיום 13.12.11 מסומן 57], שם מתאר הסוכן שלוש עסקאות, שתיים שנעשו עם אחיו של גסאן והאחרונה על 50 גרם, נערכה עם גסאן, במסגרת אותו עימות, הסוכן המשטרתי מוסר בצורה ברורה כי הוא קיבל הסמים מאותו גסאן ומסר לו הכסף, זאת ללא זכר להשתתפותו של המשיב בעסקה המתוארת.

בהודעת הסוכן מיום 13.12.11, המשיב מבהיר, כי הסתירות שעולות לכאורה בכמויות הסמים מקורם בבלבול וריבוי העסקאות שנערכו על ידו. הסוכן הבהיר " כן קניתי 100 גרם וזוכר ששלמתי לגסאן עודה 8500 [אלף] שקל וקיבלתי מסמיר המכונה גוד 100 גרם, אם אמרתי בעימות 50 גרם זה בגלל הלחץ של אותו יום ומספר העימותים הגדול שעשיתי."  [הודעה מיום 13.12.11 ש' 21- 22].

בהתאם להודעת הסוכן מיום 22.8.11, לאחר שהוא סיכם את כל פרטי העסקה עם האחר (גסאן עודה), הוא הלך בשעות הערב למקום המפגש קרוב לביתו של גסאן. לאחר שנפגש הסוכן עם האחר והמשיב "...ואז נתתי את הכסף לכושי (גסאן עודה)... ואת הסמים קיבלתי מגוד סמיר פדאילה (המשיב)..." [שם ע' 2 ש' 23- 25].

תמיכה לדברי הסוכן המשטרתי, ניתן למצוא בדברי השוטר הסמוי מיום 22.8.11 אשר מתאר את השתלשלות העניינים וקביעת פרטי עסקת הסמים עם גסאן, וכן מאשר כי בהמשך, בשעות הערב, נפגש הסוכן עם שני אנשים, אם כי השוטר הסמוי מוסר כי לא הצליח לזהות הדמויות.  על כך יש להוסיף, כי בהתאם לקלטות אודיו המתעדת המפגש, מוקלטים בשיחה, שלוש דומיות. בהודעת הסוכן מיום 15.12.11 במסגרת זיהוי קולות לדיסק אודיו מ.ט. 120/11 הסוכן מסביר כי ביום העסקה המתוארת בכתב האישום " ...ובאתי לשכונה של משפחת עודה לפי מה שאני שמעתי אני מזהה את הקול של סמיר אבו פדאלי ואני התנשקתי איתו ושאלתי אותו מה שלומך גוד ונתן לי את הסמים..." [מסומן 3 ג' ש' 5- 6].

כללו של דבר, בבחינת כלל הראיות, הרי שהראיה העיקרית המסבכת את המשיב דכאן, הינה גרסתו של הסוכן המשטרתי, לפיה המשיב מסר לו את הסמים. גרסה שמצאה לה חיזוקים בחומר הראייתי, אם כי הרובד המפליל, שעניינו הימצאות המשיב במקום ופועלו במהלך המפגש, עודנו נשען בעיקרו על גרסת הסוכן המשטרתי.

כאמור, בא כוח המשיב הפנה לסתירות שלגישתו נכחו בחומר הראיתי שיש בהן לשמוט הקרקע מתחת לאישום המשיב. בשלב זה של ההליך, אינני סבור שיש מקום לטענות מעין אלה, זאת בהתחשב בכלל לפיו,בשלב המעצר עד תום ההליכים, אין בית המשפט נדרש לשאלות של מהימנות עדים או למשקל העדויות אלא אם מדובר ב"פרכות" מהותיות וגלויות לעין המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה. וכן נאמר כי בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד.כך נאמר: